1 דקות קריאה
חוזה בעל פה

חוזה בעל פה, מהו תוקפו המשפטי?


לפני כשבוע פנה למשרדנו לקוח שכרת חוזה "בעל פה" עם אדם נוסף. במסגרת החוזה (שבע"פ), התחייב מרשנו לספק שירותים מקצועיים בתמורה לסכום כסף קצוב ומוסכם. דא עקא, לאחר כיומיים, מרשנו החליט שהסכום שסוכם לא משקף את גובה טרחתו וביקש להעלות את שכרו בגין ביצוע אותם השירותים – אך לצערו הוא ניצב מול הקלטה דיגיטלית (הסרטה באמצעות טלפון נייד) שבמסגרתה ניתן להסיק בוודאות כי סוכמו כל התנאים לכריתת חוזה, החל ממחיר, זמן ביצוע, מקום ביצוע והגדרת שירותים. מרשנו ביקש לדעת האם ההקלטה מחייבת ולדבריו "הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לא חתמתי לו על כלום" – מעניין.


האם חוזה בע"פ הוא חוזה מחייב?

כדי לענות באופן ברור על השאלה הנ"ל, עלינו לפנות לסעיף 23 לחוק החוזים הקובע כהאי לישנא : "חוזה, יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם הייתה צורה מסויימת תנאי לתוקפו עפ"י חוק או הסכם בין הצדדים".

רוצה לומר: ניתן לכרות חוזה בע"פ אלא אם חלים אחד משני התנאים הבאים:

יש דרישה מפורטת המעוגנת בחוק הדורשת מסמך בכתב – לדוגמא: חוק המקרקעין מחייב שהסכם רכישת דירה (לא שכירות) יעשה בכתב ואין תוקף לחוזה בע"פ!

יש הסכמה אחרת בין הצדדים.


לפיכך, ככל שאין חוק ו/או הסכמה אחרת כמפורט לעיל – הרי שהחוזה שנכרת בע"פ יהא תקיף, מחייב ושריר!

 

אם כך – מה ניתן לעשות כדי לאכוף את ההסכם שבע"פ?

 

באופן עקרוני, דרך המלך הינה פנייה לערכאות משפטיות לצורך ניהול תביעת אכיפה. קרי, יש לפנות בכתב תביעה לבית המשפט המוסמך ולהציג בפניו את מכלול הראיות שמעידות על קיומו של הסכם בע"פ. בית המשפט יבחן את ההתכתבויות בין הצדדים, הודעות דוא"ל, מסרונים כתובים, הקלטות והסרטות (כמו במקרה שהוצג בפתיח) וכמובן יעשה שימוש בשכל הישר. לאחר בחינת כל אלה, יכריע בית המשפט האם התקיימו כל התנאים לכריתת חוזה שהם הצעה וקיבול. קרי, יש צד מציע וצד שמקבל את ההצעה. כדי לבחון את אומדן דעתם של הצדדים בעניין ההצעה והקיבול חובה עלינו לבחון 3 פרמטרים נוספים:


  • פנייה – פניה כלשהי בין בכתב ובין בע"פ לצורך התקשרות.
  • גמירות דעת – שהצדדים אכן גמרו בדעתם להתקשר ולהתחייב משפטית איש כלפי רעהו.
  • מסוימות – מסוימות כוונתה הפרטים הנדרשים לצורך קיום החוזה. הווה אומר, מחיר, זמן ביצוע, מקום ביצוע וכיוצ"ב – כלומר פירוט התנאים ההכרחיים והמהותיים לביצוע ההתחיבות מכוח החוזה. ככל שהפירוט יהא רחב יותר כך ניתן ללמוד על גמירות דעת חזקה בין הצדדים, וכפי שציינו, גמירות דעת תוליד בהכרח חוזה מחייב.

 

לסיכום:

חוזה יכול להעשות גם בע"פ, אך ראוי להדגיש כי בהעדר מסמך בכתב, ישנו קושי בהוכחת ההתחייבויות בפני בית המשפט. במקרה שהצגנו למעלה, הנושא הסתיים בפשרה וזאת לאחר התערבות משרדנו. במסגרת הפשרה נוסח חוזה בכתב עם תנאי נוסף להתקשרות בעבודה אחרת כמעין מנגון פיצוי על התחשיב הכלכלי השגוי בתמחור מתן השירות