ארנונה הינה מס מוניציפאלי המוטל על שטח הממוקם ברשות/יישוב/מועצה, למימון הוצאות הרשות המקומית לצורך פעולתה לטובת תושביה.
שיעור הארנונה נקבע לפי מספר פרמטרים הנגזרים מגודל הנכס, סיווג הנכס בהתאם לסוג השימוש בו (מסחר, נותני שירותים, תעשייה, מסחר וכיוצ"ב) וכמובן מיקומו של הנכס בתוך שטחי הרשות המקומית (אזורי יוקרה, תעשייה, שכונות נחלשות ועוד).
לצערנו, בישראל אין שיטה אחת הנהוגה לחישוב גודל הנכס - יש מאות שיטות המבוססות על ארבע שיטות בסיסיות. הרשויות המקומיות גילו זה מכבר את הגמישות בגביית הארנונה, בחסות: מורכבות בשיטות המדידה, מתן פרשנות רחבה להגדרות סיווגי נכסים (לעיתים עד עשרות סיווגים של נכסים ואזורים) - נכון לשנת 2013 לא מצאו לנכון נבחרי הציבור לטפל בסוגיה הנוגעת להסדרת שיטות המדידה ובעצם כל רשות בוחרת את השיטה הנוחה לה בהתאם לצרכיה.
הקריטריון המרכזי הקובע את גובה התשלום הינו "השימוש בפועל" בנכס הרלוונטי. ככל שמדובר בנכס "רב שימושים". הווה אומר, נכס הניתן לחלוקה בהתאם לתכליות שימוש שונות (ייצור, אריזה, קירור וכיוצ"ב) יוגדר הוא כנכס רב תכליתי, שכל שטח יסווג באופן נפרד, בהתאם לתכליות השימוש בו. לפיכך, ניתן לחסוך סכומים ניכרים בשנה ע"י סיווג נכון של בית העסק בהתאם להגדרת התכליות המשתנות בין אזור אחד למשנהו.
כפי שתיארנו לעיל, שיטות המדידה מורכבות, מסועפות ומשתנות בין רשות אחת לאחרת. אמנם, אף אם הצלחנו להבין את שיטת המדידה הנהוגה ברשות הרלוונטית לעניינו, לפעמים לא די בכך, שכן, כפי שציינו, חיוב התשלום נגזר גם מסיווג הנכס הרלוונטי והשימוש המבוצע בו בפועל.
גם עניין הסיווג לא הוסדר בחקיקה ממלכתית, אלא מתפרסם מידי שנה בצו ארנונה שמוציאה כל רשות בגין תחום שיפוטה. מכאן, יוצא אפוא שגם עניין הסיווג נתון לפרשנויות רבות העלולות להשפיע באופן עצום על נישומים, כדוגמת מפעלי תעשייה, המשלמים סכומים גבוהים מאוד בגין ארנונה, כך שכל סיווג מופחת יוכל להוביל לחסכון משמעותי מאוד!
מבדיקה שבוצעה ע"י התאחדות התעשיינים נמצא כי תעריף הארנונה בישראל לתעשייה הוא השלישי בגובהו בעולם! לכן, המלצתנו הינה כי על כל מפעל תעשייה לבחון בקפידה, כיצד, אם בכלל, ניתן לבצע שינויים בסיווגי הארנונה (גם בעסק רב תכליתי) החל על בית העסק שלהם, ולהלן דוגמא לצורך ההמחשה:
בעניין בתי קירור - במקרה אחד קבע בית המשפט כי בתי הקירור אליהם מגיעים מוצרים מוגמרים וארוזים ממפעליה השונים של שטראוס משמשים כ"תחנת מעבר לא ארוכה" ולכן יסווגו כ"מסחר", תעריף גבוה, ולא כ"תעשיה", תעריף נמוך יותר. מאידך, בפסיקה מאוחרת יותר, החליט בית המשפט כי עצם השימור במקררי הקפאה מהווה פעילות ייצור ולכן הנכס יסווג כ"תעשייה" ולא כ"מסחר".
אשר על כן, אין חולק כי ככל שבית הקירור בנוי על שטח גדול יותר, כך החיסכון הכספי הטמון בשינוי בסיווג ממסחר לתעשייה עשוי להיות משמעותי מבחינה כלכלית.
לבסוף, חובה עלינו גם להתייחס לבחינת האזור אליו משויך בית העסק בהתאם לצו הארנונה של הרשות הרלוונטית. שכן, כל רשות גובה תשלום משתנה בהתאם למספר האזורים המוגדרים על ידה.
לאור האמור עד כה, ניתן להסיק, כי ביצוע בדיקות משפטיות מקצועיות ע"י עורכי דין המתמחים בתחום המיסוי המוניציפאלי הכוללות: בחינת חשבונות הארנונה, בחינת סיווג הנכס או חלקיו, בחינת הצווים וחוקיותם, הגשת עררים וכו', עשויות להוביל, בחלק מן המקרים, לחסכון הוצאות ניכרות בתשלומי הארנונה השוטפים.
